Poeta y ensayista israelí, autor de los libros Canciones de amor (שירי אהבה) y Soñé que tocaba tu cuerpo (חלמתי שאני מנגן על גופך), entre otros.
Versión al español de María Del Castillo Sucerquia
Traductora, poeta y agente literario
lacabramontes@outlook.com
read-carpet.com 4 de julio del 2021
Barranquilla, Colombia
***
בְּיָד
א.
אֶת הַמַּסָּע הִתְחַלְנוּ יָד בְּיָד,
בְּכָל עֶרֶב הָיִיתִי מַגִּיעַ בָּרַכֶּבֶת עָדַיִךְ
וּבַבֹּקֶר שָׁב לְעִירִי, וְהַתְּשׁוּקָה לְנַשְּׁקֵךְ עַזָּה בִּי.
מִתּוֹךְ שֶׁהִתְחַלְתִּי מַבִּיט בָּךְ מְבַשֶּׁלֶת
שָׁבוּ אֵלַי תְּחוּשׁוֹת מִיְּמֵי עָבָר.
נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ הִקְדַּשְׁתִּי כָּל זְמַנִּי לִכְתִיבַת יְצִירָה
תּוֹךְ זְנִיחַת עִנּוּגֵי בָּשָׂר.
אֵיךְ מִלֵּאתִי דַּפִּים בִּפְסָקוֹת עַל מִסְתְּרֵי הַצִּפֳּרִים,
וְגִלּוּיֵי הָאַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.
אֵיךְ כָּתַבְתִּי עַל צִיּוּרֵי פְרֶסְקוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִקְּרָבוֹת הַגְּלַדְיָאטוֹרִים,
וְעַל יַהֲלוֹמִים הַנִּכְסָפִים לְהֵעָנֵד עַל צַוַּאר אִשָּׁה.
אַךְ הַנִּגּוּן כְּמוֹ תִּעְתֵּעַ בִּי.
לְאַט, בָּאָה בִּי אָז הֲבָנָה – כִּי רוֹצֶה הַגּוֹרָל שֶׁאֶלְמַד
בְּעוֹדִי חוֹרֵט לְבָבוֹת עַל גֶּזַע הָאֹרֶן.
ב.
בְבוֹא הָאָבִיב הִתְגַּבְּשָׁה אַהֲבָתֵנוּ.
יֵשׁ שֶׁדִּמִּיתִי כִּי הַפְּרָחִים יוֹדְעִים בְּחוּשׁ –
מַרְאוֹת נַפְשִׁי.
אֵיךְ כָּרַעְתִּי בֶּרֶךְ בְּבֵית הָאֶבֶן, וּלְקוֹלוֹ שֶׁל אִיגְלֶסְיָאס
הִצְהַרְתִּי תְּשׁוּקָה.
אֵיךְ נִמְזַג בִּמְתִינוּת הַיַּיִן
לְמַרְאֶה הַקְּטָלָבִים.
יֵשׁ וְלִרְגָעִים גָּבַר כְּאֵב עַל הָאוֹר.
אָז הֵבִינוּ עֵינַיִךְ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר,
וְאָסַפְתְּ יְשׁוּתִי אֶל הַחֶדֶר.
מִתּוֹךְ רַעַד חָנוּק חַשְׁתִּי בְּמִלִּים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ –
«לַדֹּב הָאַרְקְטִי כַּפּוֹת רַגְלַיִם גְּדוֹלוֹת
לְמַעַן לֹא יִשְׁקַע בַּשֶּׁלֶג.
יְפִי שְׂעָרֵךְ, יְפִי שְׂפָתַיִךְ – שֶׁנַּפְשִׁי לֹא תִּשְׁקַע.»
בַּקַּיִץ עָטַפְנוּ חֹם מְשַׁכֵּר.
בִּנְשִׁיקוֹת לְגוּפֵךְ פִּסַּלְתִּי בַּקָּשָׁתִי –
כִּי לֹא יַעַזְבֵנִי הַנִּגּוּן.
וְעֵת הִבַּטְתִּי בִּתְכֹל הַיָּם תְּמוּנוֹת עָלוּ בִּי –
אֵיךְ אָהַבְנוּ לְאוֹר הַמְּנוֹרָה וְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית פָּתוּחַ,
אֵיךְ הִבַּטְתִּי בְּפָנַיִךְ בַּשָּׂדֶה הַנִּפְרָשׂ
וְחָשַׁבְתִּי עַל קִסְמֵי הָרָקִיעַ.
EMPRENDIMOS EL VIAJE DE LA MANO
1.
Emprendimos el viaje de la mano
Cada tarde el tren me llevaría hacia ti
y, al amanecer, regresaría a mi ciudad
arrebatado por tus besos
Al verte cocinar,
las emociones de la juventud volvieron
Recordé todo el tiempo que dediqué a la escritura
el descuido de la carne
Cuántos papeles llené con textos sobre los refugios de los pájaros
los descubrimientos arqueológicos
Cada fragmento que escribí sobre las pinturas al fresco
en los tiempos de gladiadores
Y sobre los diamantes tan anhelados por el cuello de una mujer
La melodía me jugaba una mala pasada
Pero, entonces, poco a poco, lo noté:
el destino quería que aprendiera la lección
Ahora grabo corazones en el pino
2.
Nuestro amor se cristalizó con la venida de la primavera
Pudo ser un espejismo que las flores percibieron
los cristales de mi alma
Me arrodillé en la casa de piedra
proclamé el ardor al son de las iglesias
Ante los madroños, con mesura, se derramó el vino
A menudo, el dolor venció a la luz
Tus ojos urdieron una cosa con la otra
y refugié mi existencia en la habitación
Pero a través del asfixiante temblor, regresaron las palabras olvidadas:
“El oso del ártico tiene grandes patas
para no hundirse en la lluvia
Por la belleza de tu pelo, tus labios, sé que mi alma no se hundirá”
En el verano, fuimos envueltos por un calor embriagante
besé tu cuerpo, esculpí mi anhelo
Sabía que la nueva melodía no me dejaría
Viendo el océano azul surgen imágenes
de cómo nos amamos a la luz de la lámpara
ante libro abierto del génesis
Aparece tu rostro en el paisaje hendido
bajo la luz del firmamento
מִתּוֹךְ יוֹמַן מְשִׂימוֹת אַהֲבָה
*
לְצֵל אַלּוֹן בִּשְׁמוּרַת נַחַל מִשְׂגָּב
לְזַכֵּךְ שָׂפָה מִפְּקֻדּוֹת מִלְחָמָה
בְּחוּשָׁנִיּוּת שׁוּרוֹת Cuerpo de Mujer
לְשַׁלְוַת הַטּוּלִיפּ הַנִּפְתָּח לְאִטּוֹ
לִקְרֹא מִכְתְּבֵי אַהֲבָה –
שֶׁל אֶלוּאִיז, לִיסְט וּבֶּרְנַרְד שׁוֹ.
*
בַּחֲדַר הַמָּלוֹן לְהִתְעַטֵּף שְׂמִיכַת שִׁירֵי אַלְתֶּרְמָן
וּלְהַגְשִׁים מַעֲרֶכֶת שָׁעוֹת שֶׁל עִלּוּס.
כָּל שָׁעָה עֲגֻלָה לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי תְּקוּפָה אַחֶרֶת
וְשׁוּב לְמַלֵּא הַקִּיר צְלָלִית לְאוֹר הַנֵּר.
*
במַעֲלֵה הָרֵי הַנֶּגֶב לַחֲרֹט «תְּשׁוּקָה» בַּסְּלָעִים
שֶׁתִּמָּזֵג בְּשִׁירַת הַכַּחְלִיוֹת.
בַּפְּסָגוֹת לְשַׂחֵק שַׁחְמָט בְּכֵלִים מִשּׁוֹקוֹלָד
וּלְאַחַר, לִשְׂבֹּעַ זֶה מִכֵּלָיו שֶׁל זוֹ
כַּמִּתְעַלְּסִים לְאַחַר מְרִיבָה.
DEL DIARIO DE AMOR
A la sombra del pino, en la represa del arroyo Misgav
para depurar el lenguaje de los comandos de guerra
escucho el podcast de Cuerpo de Mujer
Un tulipán que se abre lento
leyendo cartas de amor
de Eloise, Liszt y Bernard Shaw
*
Envuelto por la poesía de Alterman en una habitación de hotel
cumpliendo la cita para hacer el amor
con ropa para la ocasión
la pared se viste de sombras a la luz de las velas
*
Grabar “Pasión” en las rocas de las montañas de Negev
Que los versos se fundan con el canto de las Coracias
En la cumbre, jugar ajedrez con fichas de chocolate
Quedar satisfechos con las fichas del contrincante
Así es hacer el amor después de una pelea
